התנהלות כלכלית נכונה ב-3 שלבים פשוטים

להיות צרכן כיום זו משימה לא פשוטה בכלל. ולנהל כלכלת משפחה אפילו פי כמה.

כמות ההיצע בכפר הגלובלי הקטן בו אנו חיים (או יותר נכון הקניון הגלובלי) בנוסף למגוון שיטות התשלום השונות שצצות חדשות לבקרים, הפכו את ניהול כלכלת המשפחה ואת תרבות הצריכה למורכבות מאי פעם.

עם זאת, זו ממש לא סיבה להיכנס לגירעון חודשי או לאבד שליטה על ההוצאות בלי מעקב על מה הוצאנו, איפה או מתי.

נהפוך הוא. זה בדיוק הזמן לנהל תקציב, לעשות סדר ולקחת את השליטה לידיים. (עם כל הכבוד לקניון הגלובלי והזול עד כאב יש גם משכנתא לשלם, שיעורים פרטיים לילדים, לחסוך קצת לטיול או סתם לסגור חודש עם יותר חיוך ופחות לחץ).

התנהלות כלכלית מורכבת ממודעות למצב שלנו בראש ובראשונה, תיעדוף הרצונות שלנו ולבסוף חיבור בין השניים.

אז ניהול תקציב זה לעשירים בלבד?

לא לא וממש לא.

ניהול תקציב (או התנהלות כלכלית נכונה) זה דרך חיים ואין לזה שום קשר לרמת ההכנסה.

לעיתים דווקא משפחות בעלות הכנסה מספקת בהחלט לחיים ברמה טובה, מוצאים עצמם מסיימים כל חודש במינוס, מכיוון שדווקא ההכנסה הגבוהה גורמת לתחושת אופוריה מדומה בה הכל אפשרי.

לעומת משפחות בעלות הכנסה נמוכה שדואגות לדייק ולחשב את ההוצאות החודשיות כך שאפילו מצליחות לשים כמה שקלים בצד לחיסכון.

מפתיע? ממש לא. יועצים לכלכלת משפחה לומדים מודלים ותאוריות התנהגותיות ושום קורס בכלכלה.

בדיוק מהסיבה הזו.

1. מודעות

ברוב משקי הבית בארץ קיים פער מאוד בסיסי בין הרצון לבין היכולת הכלכלית.

ובכן בניהול תקציב עסקינן ולכן אצלנו המספרים מדברים (וככה זה גם הכי פשוט).

משפחה שמכניסה יחד 20,000 ₪ בחודש חייבת לבנות תקציב הוצאות חודשיות עד גובה 17,000-18,000 ₪ גג. (עוד לא הגענו להוצאות שנתיות).

קודם סוכמים הכנסות ואז פורטים אותן להוצאות. כל כך פשוט ועם זאת כל כך הרבה משקי בית נופלים בנקודה הזו.

ולמה?

כי קודם סוגרים סופ”ש ברומא, ואז מחליפים אוטו, ומוסיפים עוד חוג לילד, נרשמים לבריכה בקאנטרי, משלמים לעוזרת, לגנן, למורה להוראה מתקנת.

ואז… מגלים שעברנו את סכום ההכנסות. אופס.

האסימון שחייב ליפול בשלב זה הוא שהבור כל פעם מעמיק יותר ויותר. ההלוואה השלישית שתיקחו לכיסוי המינוס, תתווסף לשתיים הקודמות, ובכך תעמיס עוד על ההוצאות החודשיות שבינתיים לא צומצמו כי כל פעם שמתם פלסטר על דימום עורקי.

עכשיו הבחירה בידיים שלכם:

אפשר לצמצם בחוג, קצת בביטוח ולעבור לסופר זול, כדי לשים כל חודש 500 ₪ לחיסכון, או להוסיף בסוף השנה עוד 10,000 ₪ לנסיעה לחו”ל לבת מצווש. ואפשר גם להמשיך לצלול למטה.

אז מה עושים? (יאאלה קצת עבודה- לא באנו לנוח)

מבחינים דבר ראשון בין הצרכים לרצונות.

מתעדפים את כל סעיפי התקציב. אין פרות קדושות. הכל עולה לדיון.

התנהלות כלכלית נכונה

 

2. צרכים מול רצונות ברשימת סדרי עדיפויות

אחד החלקים הקשים ביותר של בתכנון תקציב הוא הפרדה בין הצרכים לרצונות.

אנשים רבים נוטים לסווג סעיף מסוים כ”צורך”, מכיוון שהם לא יכולים לדמיין את החיים בלעדיו. אבל כאשר יורדים לשורש העניין, רוב הצרכים הם בעצם רצונות.

הצורך הוא בעין המתבונן (כולנו יכולים לנקות את הגינה או הבית ואפילו לשבת עם הילד על שיעורים באנגלית). וצורך שלי הוא לא צורך של השכן שלי, וזה שכולם הולכים עם אדידאס לא אומר שזה צורך.

באחד הפרקים בתוכנית הילדים “רחוב סומסום” מלמדים את אלמו כיצד לחסוך כסף, וכתב כלכלי מהניו יורק טיימס מראיין אותו על ההבדל בין צרכים לרצונות.

“אם עוגיפלצת רעב לעוגייה, האם זה אומר שהוא צריך או רוצה עוגייה?”

אלמו (כלכלן מדופלם) עונה מיד “הוא רוצה את זה! אבל אם תשאל את עוגיפלצת, הוא חושב שהוא צריך את זה”.

לפעמים הרצונות שלנו הם כל כך חזקים שקשה לנו לדמיין את החיים בלי.

אבל עוגייה היא רצון, לא צורך, לא משנה כמה שוקולד וסוכר יש בה.

וזה בדיוק מה שיש לעשות עם כל הוצאה והוצאה שלנו. האם זה צורך או רצון ומה מידת החשיבות של אותה הוצאה עבורנו.

 

‏טבלת אקסל לניהול תקציב

כפי שניתן לראות בדוגמא: למשפחת ישראלי חשוב חופשות 8 לעומת עוזרת בית 4.

כלומר עדיף להם לייעד את הכסף לנופש המשפחתי מאשר לשלם עבור עוזרת 500 ₪ בחודש. (בחישוב מהיר זה רווח נקי של 6,000 ₪ לחופשה שלהם).

מבלי לשים לב אנו הופכים להיות אסירים כלכליים של מותגים, של תוכן, של פעילות ועוד שלל דברים הגובים מאתנו מחיר כלכלי כבד תחת מעטה של “חובה” או “צורך”.
הפסקנו לשאול את עצמינו האם אותו מוצר הוא באמת חובה? או האם הוא כבר טמוע בנו באופן כל כך אוטומטי כמוצר “חובה”.

אנחנו גרנו במושב כאשר שנינו עבדנו משרה מלאה מחוץ למושב, 3 ילדים, חוגים ואוטו קטן אחד למשך כמעט חצי שנה (אילוצים שונים) ונשארו בחיים כדי לספר על זה.

בחיים האמתיים צריך לעשות פשרות, והמהלך הזה נותן לנו תמונה מדויקת ונקייה על מה אנחנו מוכנים לוותר ותמורת מה.

אין פה נכון או לא נכון והשטח האפור פה הוא עצום, ואתו יכול “המשחק” שלנו בין הסעיפים.

 

3. מתרגמים את רמת ההכנסה לחיים עצמם

הופכים את הסדר. ובונים תקציב מותאם יכולת. (אפשר לעקוב אחרי חמשת השלבים לבניית תקציב), או כל שיטה אחרת שנוחה וקלה.

ולהלן יישום החומר דרך חייו של ילד אחד חמוד (אני משוחדת):

האמצעי מבקש כבר 3 שנים לצלול עם דולפינים באילת (נסיעה לא זולה שיכולה להסתכם בכמה אלפי שקלים מכובדים עבור משפחה בעלת חמש נפשות…) אז לכבוד יום הולדת 9 פרסנו בפניו את האופציות הקיימות.

יש לך 2000 ₪ לתקציב היום הולדת. (שלב ראשון: מודעות למצב)

לבחירתך כיצד לנצל אותם. יכול לנסוע לאילת, יכול לעשות מסיבה עם חברים, יכול הפעלה ועוד עוד.

לאחר חשיבה ושקלול רווחים מול הפסדים, החליט הבחור לנסוע לאילת!

הגשמת החלום נוקדה גבוה יותר מעוד יומולדת סטנדרטית עם הכיתה (שלב שני: תיעדוף)

ומה הרוויח ב -2,000 ₪ ?
שני לילות באילת, צלילה עם דולפינים, מצפה תת ימי, אבא פרטי רק עבורו, אוכל בחוץ, ואפילו רכש מזכרות לאחים מאילת.

אז גם נשארנו בתקציב, גם הגשמנו חלום (על דחיית סיפוקים לילדים והרווח מזה, זה לפרק אחר), גם למדנו על תקציב וחלוקת משאבים, ועל הדרך אפילו תפס כמה פוקימונים נדירים שיש רק באילת.

גם בגיל 9 אפשר לחיות עם מודעות, לבצע תהליך של תעדוף ולבסוף לקבל החלטה מושכלת ומבוססת נתונים.

התנהלות כלכלית נכונה

מילה אחרונה לסיכום

רובינו לא אוהבים להכיר במילה “תקציב” והצורך לחיות על פיו.  כולנו עובדים קשה ורוצים להנות מהכסף שאנו מרוויחים.

בניהול תקציב מושכל אנחנו מחלקים את הכסף בין החובות לבין ההנאות שלנו תוך כדי הפנמה אמתית למסוגלות הכלכלית שלנו.
עם הזמן אנחנו חווים כיצד הפלוס מהחיסכון מניב לנו הרבה יותר, וההתייעלות הכלכלית גורמת לנו לרצות להצליח יותר.

ומפה אפשר רק לעלות!

 

 

Share on facebook
Facebook
Share on whatsapp
WhatsApp
Share on email
Email
Share on linkedin
LinkedIn